תוכנית התאוששות מאסון

תוכנית התאוששות מאסון

פורסם ב 25-11-2024

תוכנית התאוששות מאסון עוסקת בשלבים ובדרכים בהם ארגון יכול להמשיך לתפקד במקרה של תקרית רחבת היקף שמשפיעה באופן משמעותי על פעילותו. היא כוללת בתוכה את הגדרות האסון, פירוט דרכי וכלי השיקום, הצעדים שיש לנקוט במקרה של אסון, ולא פוסחת גם על תיעוד, תרגול ועדכון תמידיים.

אסון

אסון הוא אירוע או מקרה בקנה מידה גדול יחסית, ובעל פוטנציאל לגרום לפגיעה נרחבת ברכוש או אפילו בחיים. מאחר ואנו מדברים על התאוששות מאסון בתחום העסקים, החברות והשרתים, ניתן להגדיר אסון כאירוע או מקרה בקנה מידה גדול מספיק כדי לפגוע בתשתיות, בכוח אדם, ובפעילות השוטפת והרציפה של שירות, עסק או ארגון כלשהו.
אסונות יכולים להיות מקרים שאינם בשליטתנו כבני אדם. הם יכולים להיות כשל שאינו תלוי בנו באופן ישיר או ניתן לשליטה, או כאלה שכן יכולנו למנוע. הם יכולים להיות כתוצאה מטעות אנוש או אפילו כתוצאה מכוונה תחילה של גורמים עויינים.

אסונות אפשריים יכולים להיות:
מעשה ידי אדם: מתקפות סייבר, התקפות טרור, נזק פיזי מכוון/לא מכוון, טעויות שלא מכוונה תחילה
אסונות טבע: רעידות אדמה, שטפונות, מכות ברק, שריפות, צונאמי, התפרצויות סולאריות (הידועות גם כסופות שמש)
כשלים טכנולוגיים: הפסקות חשמל, התרסקות מטוס, תאונות דרכים בהיקף גדול, פיצוץ במפעל הקרוב
כשלים בתשתיות בהן משתמש העסק: התמוטטות של מבנה, נחשול מתח פתאומי במקום בו נמצאת טכנולוגיה חיונית

אסונות כאלה יכולים לשבש באופן קריטי את פעילות העסק והתהליכים עליהם הוא מתבסס, לגרום לנזקים כבדים ואף להביא אותו לסופו.

התאוששות

בהגדרתה, “התאוששות מאסון“, או DR (ראשי תיבות של Disaster Recovery) היא יכולתם של עסק, ארגון או חברה “לקום על הרגליים” לאחר פגיעה מאסון ולהחזיר את התשתיות הטכנולוגיות לפעולה במהירות. יכולת זו מושגת על ידי מודעות לאסונות אפשריים, זיהוי הסכנות והנזקים שיכולים להיווצר מהתרחשותו של אסון זה או אחר (ומהם הגורמים החשופים לסכנות האלה), והטמעה ויישום של תהליכים ונהלים שהוגדרו מראש, על ידי תפקידים שהוגדרו מראש. כך ניתן להחזיר את הארגון לפעילות שוטפת וקרובה כמה שיותר לרגילה – עד שהנזקים יתוקנו במלואם וניתן יהיה לחזור לשגרת עבודה ולפרודקטיביות מלאה.
התאוששות מאסון מתמקדת בעיקר בשיקום התשתיות עליהן פעילותו של הארגון מבוססות. תשתיות אלה כוללות את הרשתות של הארגון ואת דרכי התקשורת שלו (הן בתוך הארגון והן מחוץ לארגון), את בסיסי הנתונים והקבצים החיוניים לתפקודו ולהמשך הפרודקטיביות והעבודה, את השרתים השונים מהם עובדות המערכות והאתרים של הארגון, ואת המערכות המאחסנות את קבצי הארגון (בין אם מדובר באמצעים פיזיים או באמצעים וירטואליים).

ניתן למנות כמה סיבות בגללן התאוששות מאסון צריכה להיות בעלת חשיבות גבוהה בכל ארגון:

המשכיות: סביר שאסון, אם הוא יתרחש, יפגע בנכסים דיגיטליים ובמערכות שונות בעלי תפקיד קריטי להמשך התפקוד. שטפי עבודה, נתונים חשובים ומוצפנים, פרטים של לקוחות, תהליכים שונים – תלוי מה המערכות שלכם מחזיקות. פגיעה במערכות חיוניות בהכרח אומרת שהמשך הפעילות והפרודקטיביות של הארגון שלכם ייפגעו, ייתכן שקשות, וייתכן שאפילו ייעצרו לגמרי. עצירה כזאת, או הפרעה משמעותית, יכולים לגרום (וכנראה שיגרמו) לנזקים כספיים כבדים ככל שהזמן יעבור. המשכיות משמעותה המשך העבודה והפעילות באופן סדיר או קרוב לכך, לאחר זמן קצר ככל הניתן.

שימור מוניטין ולקוחות: ברגע שארגון או עסק כלשהו נפגעים מאסון, עינם של הלקוחות והשותפים מופנים אליו באופן אוטומטי. הלקוחות והשותפים רוצים לדעת שהצד השני עמו הם מנהלים איטראקציה, שקשורה באופן ישיר לנכסים או לכסף שלהם, הוא בעל עמידות ויכולת להתאושש, כלומר, שהנכסים והכסף שלהם בטוחים. ככל שהארגון מצליח להתאושש מאסון במהירות רבה יותר ולחזור לתפקוד מלא, כך הלקוחות והשותפים שלו מרגישים שניתן לתת בו יותר אמון.
על אותו משקל, המוניטין של ארגון שנפגע מאסון (במיוחד אם לאסון יש היבט אבטחתי, כמו חדירה למערכות הארגון, ועל אחת כמה וכמה כאשר מעורב בכך גורם מפנים הארגון) מתערער אל מול הלקוחות, השותפים וגם הארגונים המתחרים. התאוששות מהירה מאסון יכולה לשקם את המוניטין הזה – היא מראה לעולם שהארגון יציב, גם אל מול משבר.

עלויות: שיקום מאסון עולה כסף. שחזור מערכות, איסוף נתונים מחודש, בניה מחדש, יצירת נהלים חוזרת, פעילות תחת מצב חירום והשבת הפעילות למצב רגיל – כל אלה עולים כסף. המון כסף. השבתת פעילות או האטה שלה עולים גם הם המון כסף. ככל שתהליך ההתאוששות מאסון מהיר ויעיל יותר, כך ניתן לחסוך בעליויות הנוספות האלה, ואף להציל את הארגון מסגירה מוחלטת.

אז איך תדאגו מבעוד מועד לכך שתוכלו להתאושש מאסון במידה והוא יכה בארגון שלכם?

ובכן, ישנן לא מעט אפשרויות. אנו ממליצים להשתמש בשלוש או יותר מהדרכים הבאות, כתלות בחשיבות המערכות שלכם. כמובן, כמות המשאבים שאתם מוכנים להקצות לאפשרות שמשהו בקנה מידה גדול יפריע לפעילות הארגון חשובה לא פחות.

גיבויים: הכלי הבסיסי ביותר שמוצע לכם, וסביר שאתם כבר משתמשים בו (אם לא, בבקשה, השתמשו בו!) הוא גיבוי הנתונים החשובים שלכם. גיבוי יכול להתבצע על ענן, על מכשיר פיזי כמו כונן חיצוני או דיסק-און-קי, על שרת גיבויים, אפילו על המחשב בבית. כדאי להתוודע לאפשרויות הגיבוי שקיימות אצל החברה שמספקת לכם שרתים, אם עוד לא בדקתם.
 תוכלו לקרוא על הגיבויים שאנו מציעים לחבילות השונות שלנו כאן.

תמונת מערכת (Snapshot): תמונת מערכת היא “צילום” או העתק של מצב המערכת ו/או מסד הנתונים, נכון לרגע שבו היא “צולמה”. במקרה של אובדן נתונים או קריסת מערכות, ניתן להשתמש בתמונת המערכת כדי להביא את המערכת שלכם למצבה האחרון. שימו לב שלא מדובר בגיבוי מערכת מלא.

“אתר חם”: אתר חם הוא איזור מרוחק מהמערכות שלכם (פיזית), בדרך כלל חוות שרתים או שירות ענן כלשהו, המאחסן העתקים מלאים של המערכות. במקרה של אובדן מערכות, ניתן להשתמש בהעתקים האלה – שמוגנים מאסונות פיזיים באיזור בו המערכות נמצאות. כך ניתן לשחזר את הכל ולחזור לפעולה מלאה.

“אתר קר”: אתר קר מתייחס להיבט הפיזי של מקום העבודה של הארגון שלכם. מדובר למעשה במבנה אליו ניתן להעביר נכסים פיזיים ועובדים, כדי שיוכלו להמשיך בפעילות השוטפת במקרה שהמבנה בו העבודה בדרך כלל מתרחשת ניזוק (לדוגמה, רעידת אדמה פגעה לאורך זמן במערכת החשמל של הבניין בו המשרד שלכם נמצא).

אמצעי הגנה פיזיים: כאמצעי הגנה כנגד תקלות ואסונות פיזיים. לדוגמה, מערכות לכיבוי אש, מערכות גיבוי לחשמל במקרה של נפילת מתח, וכדומה.

התאוששות מאסון כשירות (DRaaS): שירות המאפשר לארגונים ולעסקים לגבות ולשכפל את הנתונים והאפליקציות שלהם, המשמשים לפעילות השוטפת והשגרתית, לסביבת ענן. במקרה של אסון שמונע גישה לאפליקציות ונתונים אלה (או שהם הושחתו), ניתן לשחזר אותם מכל מקום ולחזור במהירות לפעילות שוטפת.

וירטואליזציה: באמצעות וירטואליזציה, ניתן לגבות העתקים של מערכות שלמות למכונה וירטואלית, שלרוב תאוחסן על שרת מרוחק. כך, המערכת שלכם קיימת לא רק במקום אחד, ולא באותו מיקום אחסון פיזי. במקרה של אסון, ניתן לגשת להעתק הוירטואלי של המערכת שלכם ולשחזר את מרבית הנזקים. במקרים מסויימים, ניתן אפילו להשתמש בהעתק, שקיים על מכונה וירטואלית. כמובן שכדי שוירטואליזציה תעבוד באופן יותר יעיל, יש לבצע העתקים תכופים מהמערכת שלכם להעתק הוירטואלי שלה.

תוכנית

הדרך שהוכחה עד היום כטובה ביותר להתכונן למצבי חירום ולהתמודד איתם אם (וכאשר) הם יקרו תכנון. כך גם עם התאוששות מאסון – תוכנית התאוששות מאסון תהווה את ההבדל בין ארגון ש”רץ אחרי הזנב של עצמו” או נתקל במהמורות ועיכובים לבין ארגון מוכן, עם סדרי פעולה, שלבים ולוחות זמנים מוגדרים. ארגון כזה יתאושש בזמן מהיר (או סביר – תלוי באסון) ויוכל לתפקד כרגיל.
תוכנית התאוששות מאסון מוגדרת גם תגדיל את האמון והביטחון של הלקוחות והשותפים של הארגון מראש – יותר קל לסמוך על מי שיש לו תוכנית, נכון?

ישנם שלושה צירים עיקריים סביבם סובבת תוכנית התאוששות מאסון טובה, כאשר הראשון שבהם הוא מניעה. מניעה תתייחס לכל מה שהאנשים בתוך הארגון יכולים למנוע ולשלוט בו. אסונות טבע ומפגעים כתוצאה מגורמים מחוץ לארגון אינם בשליטתם של האנשים שבתוכו, ולכן הם לא נכללים במניעה. בעיות חומרה ותוכנה, הגנת ואבטחת מידע, טעויות אנוש וכו’, כל אלה כן נמצאם בשליטת האנשים בארגון. לכן, מניעה תתייחס לכיצד ניתן למנוע אסונות בתחומים אלה, על ידי כוח האדם שמתעסק בהם.
הציר השני שיש להתייחס אליו הוא הציפייה. יש לצפות באופן מתמיד את האפשרות שאסון יתרחש ויפגע בארגון. כך, ניתן לחזות את התוצאות וההשפעות האפשריות, ולהכונן להתאוששות באופן תמידי ורציף. על ידי ציפייה, ניתן להעריך מהן הנקודות החשופות של הארגון, אילו אסונות יכולים להשפיע עליו – ובהתאם, כיצד להתאושש ממנו הכי מהר. לדוגמה, אם הארגון מחזיק בפרטים משפטיים חסויים, ניתן לצפות שגורמים שונים ינסו להחזיק בפרטים אלה ככופר בתמורה לכסף, ותחת האיום שיחשפו את הפרטים האלה במידה ולא יקבלו תשלום (כלומר, סכנה של שימוש בכּוֹפְרָה – Ransomware). תוכנית טובה תצפה לא רק לכך שינסו, אלא גם לכך שיצליחו – ותכלול את האמצעים המתאימים להתגבר על כך. כמובן, תקרית כזאת לא נחשבת לאסון, אלא אם כן היא בקנה מידה גדול ומסכנת את תפקודו הרציף של הארגון.
הציר השלישי הוא התמודדות ותגובה (המינוח ה”מקצועי” הוא Mitigation – שִׁכּוּךְ או אִפְחוּת, אבל אנחנו מאמינים בנחרצות). התגובה היא למעשה החלק בתוכנית התאוששות מאסון שתקבע את מהירות ויעילות ההתאוששות של הארגון. תגובה יעילה ונחרצת תכלול לא רק אסטרטגייה והבאת המשתנים השונים שעלו כחלק מהציפייה וההתכוננות לאסון. לתרגול, עדכון ובחינה תקופתית יש גם ערך רב ביישום של תגובה.

לרוב, תוכנית מוצלחת להתאוששות מאסון תכלול מינוי של צוות תגובה. הצוות יהיה אחראי על פיתוח אסטרטגיות ונהלי תגובה, תיעודם, והוצאתם לפועל במידת הצורך. עדיף שהצוות יהיה מורכב ממומחים בתחומם, כאשר התחומים קשורים ישירות לאחת מה”שכבות” שיכולות להיפגע במקרה של אסון. הצוות יחולק לתפקידים בהתאם לאסטרטגיית ההתאוששות, לפעילות הארגון ולתשתיות הפגיעות שלו. מומלץ מאוד לכלול בצוות מומחה (או מספר מומחים) להמשכיות העסק – בסופו של דבר, זהו הדבר המרכזי שארגון ירצה להשיג ולשמר: המשכיות.

באופן כללי, תוכנית התאוששות מאסון כוללת מספר שלבים שיש ליישם. יישומם של שלבים אלה מוטל על צוות התגובה. השלבים הם תלויים אחד בשני ובסדר התבצעותם:

1. ניהול סיכונים: בשלב ניהול הסיכונים, הארגון יעריך מהם האסונות שיכולים להשפיע עליו בהתאם לתשתיות עליהן הוא מתבסס ובהתאם לפעולתו ולתחומו. לדוגמה, אם הארגון הוא חברה שמספקת אחסון אתרים על חוות השרתים הפרטית שלה, רעידת אדמה תיכלל בניהול הסיכונים שלו – רעידת אדמה עשויה לגרום לנזק לחוות השרתים, ובכך לפגוע במוצר שהארגון מספק ללקוחותיו – כלומר, לפגוע בתפקוד השוטף של הארגון.
   לאחר שהוערכו האסונות עצמם, ניתן יהיה להעריך ולצפות מהן בדיוק ההשפעות שיכולות להיות לאסון ספציפי על הארגון, ומהם הנזקים שייגרמו. הערכת ההשפעה העסקית (BIA – Business Impact Assessment) כלולה גם היא בשלב ניהול הסיכונים.
   ניהול הסיכונים יכלול בתוכו ניתוח מעמיק של סיכונים פיזיים וגיאוגרפיים, ושל סיכונים טכנולוגיים ברמת התשתיות והמערכות של הארגון.
   מן הסתם, ניהול סיכונים טוב יכלול גם היכרות מעמיקה עם תשתיות ומערכות העסק שנמצאות בסכנת פגיעה.
2. הגדרת ייעדי התאוששות: ייעדים אלה יהיו אינדיבידואליים לכל ארגון, בהתאם לפעולתו, תחומו והתשתיות עליהן הוא מתבסס. הגדרת הייעדים תכלול כלול רשימה של המערכות הנחוצות ביותר להמשכיות הפעולה של הארגון (כמו אפליקציות ויישומים, מידע, ציוד, מסדי נתונים, מערכות תקשורת וכדומה).
   הסכמי תנאי שירות (SLA) ועמידה בהם לאורך תהליך ההתאוששות ייכללו גם ברשימת הייעדים, אם לארגון ישנם כאלה.

3. מיפוי תשתיות ומערכות: תיעוד ומיפוי של תשתיות ומערכות הארגון, אופן פעולתן וכיצד הן מתקשרות ביניהן, יאפשר לארגון לשחזר ולבנות אותן מחדש במקרה שאסון יכה בהן, במיוחד אם מדובר במתקפת סייבר. ביצוע אופטימלי של הצעד הזה יכלול הגדרה של המערכות והתשתיות הקריטיות יותר לפעילות העסק הארגון כדי לתת להן עדיפות. כמו כן, יוגדרו המערכות החשובות (כאלה שהארגון משתמש בהן לפחות פעם ביום), ואלה שפחות חשובות – כאלה שנמצאות בשימוש לעיתים רחוקות יחסית ואינן נחוצות לתפקודו השוטף של העסק.
   כאשר מדובר במערכות ממוחשבות שמצריכות התקנה, יש לתעד גם את התלויות (dependencies) השונות של אותן מערכות כדי שיפעלו כראוי.
4. הגדרת האמצעים להתאוששות מאסון: לאחר שהסיכונים, ההשפעות, הייעדים והעדיפויות הוגדרו והוחלטו, התוכנית תגדיר מהם האמצעים בהם הארגון ישתמש כדי לצמצם את השפעות האסונות אליהם חשופות מערכות ותשתיות חשובות, באילו אמצעים יבוצע שימוש כדי להתאושש מהאסון עצמו, וכיצד. התוכנית תגדיר מהם הצעדים שיינקטו ובאילו מקרים, ותסנכרן אותם עם הייעדים כדי לעמוד בהם בדיוק האפשרי. צוות ההתאוששות מאסון ידע מהם התהליכים הדרושים כדי ליישם כל אחד מהאמצעים, ויגדיר נהלים ושלבים ליישומו של כל אחד.
5. תיעוד: תוכנית ההתתאוששות מאסון, על כל שלביה וצעדיה, צריכה להיות מתועדת. כך, במקרה הצורך, ניתן יהיה לגשת אליה כמו למדריך הוראות מסודר, וליישם אותה באופן מיידי.
   יש ליצור כמה עותקים דיגטליים ופיזיים (מודפסים) של התוכנית, ולשמור אותם במספר מקומות בטוחים המאפשרים גישה מהירה.
6. בדיקות, בחינות ותרגולים: התוכנית צריכה להיבדק ולעבור ביקורת באופן תקופתי, לפחות כמה פעמים בשנה. בדיקה ובחינה מתמידות עוזרות לארגון לראות אילו נקודות יש לשפר בתוכנית כדי לעשות אותה אפקטיבית אף יותר. כדאי גם להריץ סימולציות ותרגולים כדי להעריך את יעילות התהליכים והתבצעותם בזמן אמת.
7. עדכון ואדפטציה: ככל שהארגון משתנה, וככל שהעולם משתנה, כך התוכנית צריכה להשתנות ולהתאים לשניהם. ייתכן שהארגון יעשה סידור מחדש של המערכות או ישתמש בתשתיות אחרות, וסביר (ורצוי) שיעדכן אותן אחת לתקופה. לכל שינוי, בין אם פנימי ובין אם חיצוני, יכולה להיות השפעה על יכולת ההתאוששות וההמשכיות של ארגון לאחר אסון. עולם הסייבר משתנה ומתעדכן ללא הרף, ואיתו גם העולם בכלליותו – אפילו מזג האוויר האיזורי. את כל אלה יש לקחת בחשבון, ולעדכן בהתאם את תוכנית ההתאוששות מאסון. תוכנית שעוברת עדכון באופן תדיר תשמור על אפקטיביות. תוכנית ישנה יכולה להיות כבר לא רלווטית באופן חלקי.
   כל שינוי הנוגע לארגון צריך להיבחן, ויש לבצע את השינויים הנחוצים בתוכנית התאוששות מאסון של הארגון בהתאם.
   כמובן שכל עדכון מצריך בדיקה ותרגולים מחודשים.

חזרה לשגרה

תוכנית התאוששות מאסון היא תהליך הרבה יותר מורכב ומסועף. תהליך יצירת התוכנית על כל רבדיה מצריך זמן והשקעה רבים, במיוחד אם רוצים תוכנית אפקטיבית ויעילה. עם זאת, אנו ממליצים לבצע את ההשקעה הזאת. על ידי שימוש במספר אמצעי התאוששות מאסון, ועל ידי הגדרת תוכנית שמביאה כמה שיותר משתנים בחשבון, תוכלו לקום גם אם תספגו מכה קשה.
כמובן, אנו מקווים שהמאמר הזה ישמש אתכם לידע ולהכנת תוכנית התאוששות מאסון שלעולם לא תצטרכו להשתמש בה (רק לבחון ולעדכן אותה לפעמים).