בדיקת לינקים חשודים

בדיקת לינקים חשודים

פורסם ב 08-12-2024

רשת האינטרנט היא מקום מסוכן, ואחת הסיבות לכך היא שמרבית הגורמים הפחות סימפטיים ש”מסתובבים” בה יודעים להסוות את עצמם היטב.
פושעי סייבר, אנשי הונאות, האקרים וגנבי מידע – כמעט כולם מסווים את המלכודות שלהם בדרכים שונות, כאשר אחת הדרכים הנפוצות ביותר היא שימוש בלינקים זדוניים. כפועל יוצא מכך, בדיקת לינקים חשודים צריכה להיות בראש מעייננו.

מרבית הלינקים הזדוניים האלה ייראו לכם כמו לינקים רגילים ולגיטימיים. אתם תקבלו אותם דרך האימייל, דרך מדיה חברתית, ודרך אפליקציות המסרים בהן אתם משתמשים. המקורות מהם קיבלתם את הלינקים “יתחפשו” למקורות לגיטימיים – בין אם כאלה שאתם רגילים קבל מהם הודעות ואימיילים, או כאלה שפונים אליכם “לטובתכם”.
הם גם יידעו להסוות את הלינקים עצמם כך שייראו כמו לינקים רגילים – על ידי כתובות ושמות דומיינים דומים לכאלה מוכרים, או כאלה שלא נראים חשודים (אף אחד הרי לא יקרא לדומיין שלו בשם http://www.stealingfromyou.com).

כמובן, לדעת על קיומן של המלכודות המסוות הללו לא מספיק כדי להתגונן מפניהן או אפילו לזהות אותן. על דרכי התגוננות לא נרחיב – סביר שרובן ידועות לכם. אנטיוירוס, חומת אש, עדכוני אבטחה, יישומי אפשרויות אבטחה מתקדמות בדפדפן בו אתם משתמשים, תוכנות נגד רוגלות (anti-spyware) – לפחות שניים או שלושה מאלה מוכרים למרבית האנשים, ונמצאים בשימוש בדרך זו או אחרת.
מצד שני, אין דבר כזה 100% אבטחה. כאמור, חלק גדול מהשימוש בלינקים זדוניים מסתמך על טעויות אנושיות ופרצות חדשות, המאפשרות לגורם הזדוני לעקוף את האמצעים הללו.

איך נוכל לזהות לינקים חשודים?

נפתח ונאמר שהכלי הטוב ביותר, והראשון שעליכם להשתמש בו הוא המוח וההיגיון הבריא שלכם. אנו ממליצים לעמוד על המשמר באופן תמידי ולא לפתוח לינקים בלי לוודא שאין שום דבר חשוד. בדקו היטב את הכתובת או המשתמש ממנו קיבלתם את הלינק, את תוכנו ואת מה שהוא מבקש מכם.

מן הסתם, גם המוח האנושי לא יכול לבדוק דברים מסויימים, לכן מומלץ להשתמש בכלים הבאים כדי לבדוק לינקים חשודים:

1. כלים ייעודיים לבדיקת לינקים

ישנה כמות לא מעטה של כלים לבדיקת לינקים. חלקם יוצרים סביבה מבודדת בה הם פותחים את הלינקים, מעבדים אותם ומוודאים שאין שום דבר חשוד בקוד או בפעולות של העמודים אליהם הלינקים מובילים. חלקם בודקים מספר מאגרי נתונים של לינקים חשודים וזדוניים, ומוודאים שהלינק שהזנתם לא מופיע באף אחד מהם. מרביתם ניתנים לשימוש דרך הדפדפן שלכם (אין צורך להתקין אותם), והם פשוטים לשימוש – מדביקים את הכתובת בשדה הייעודי ונותנים לכלי לעבוד.
בין הכלים החינמיים (שאינם מצריכים הרשמה):
Virus Total
CloudFlare Radar
Hybrid Analysis
CheckPhish
Sucuri Site Check

2. שימוש ב-HTTPS

פרוטוקול HTTPS הוא למעשה הגירסה הבטוחה של פרוטוקול HTTP (ר”ת Hypertext Transfer Protocol), שמשמש לתקשורת בין האתר לדפדפן. האות S הסוף מייצגת את המילה Secure.
פרוטוקול HTTPS משתמש ב-SSL (ר”ת – Secure Socket Layer) ו/או TLS (אבטחת שכבת תעבורה – Transport Layer Security). שני פרוטוקולי אבטחה אלה, על קצה המזלג, מאמתים את זהות השרת שאליו הדפדפן מתחבר, מצפינים את המידע המועבר בין השרת לדפדפן, ומוודאים את שלמות המידע הנשלח מהדפדפן לשרת.
פוטנציאלית, גם אם גורם זדוני כלשהו שם ידו על הנתונים האלה, הוא לא יכול לפענח את ההצפנה שלהם, לפחות לא בזמן סביר. ניתן, כמובן, לבצע חטיפת SSL (או SSL Hijacking), אבל מדובר במתקפה מסובכת יחסית.

מרבית האתרים הלגיטימיים כיום משתמשים בפרוטוקול HTTPS. לכן, אם תעתיקו את כתובת הלינק לשורת הכתובת בדפדפן, וודאו שמופיע HTTPS בתחילת הכתובת, לדוגמה, https://jetserver.co.il. אם מופיע רק HTTP, כדאי שתתחילו לחשוד, או להפעיל יותר הגנות לפני שאתם לוחצים על הלינק.

3. העתק-הדבק

נשמע פשוט מדי ואולי קצת פרימיטיבי, אבל להעתיק את הלינק ולהדביק אותו במעבד התמלילים שלכם יכול לחשוף עליו הרבה.
אם תפתחו את מעבד התמלילים שלכם (כתבן בווינדוס או Text Editor בלינוקס יספיקו), תלחצו על הלינק עם המקש הימני של העכבר, תבחרו ב-“העתק כתובת קישור” (או Copy Link Address) ותדביקו מה שהעתקתם למעבד התמלילים, תוכלו לראות את כתובתו האמיתית של הלינק..
דרך נוספת היא להשאיר את סמן העכבר על הלינק למשך כמה שניות – הלינק האמיתי והמלא יופיע באחת הפינות של הדפדפן.

4. ניתוח Backlink

המשמעות של Backlink בעולם האינטרנט הוא כמות ההפניות שיש ללינק מסויים מאתרים שונים. ככל שללינק ישנם יותר הפניות, כך הוא ייחשב ליותר בטוח.
כדי לבצע בדיקת Backlinks, ניתן להשתמש באתר החינמי של Ahrefs

5. בדיקת גיל הדומיין ובעליו

ניתן לצאת מנקודת הנחה שלדומיין לגיטימי יהיו פרטים מזהים, כמו התאריך שבו הוא עלה לרשת האינטרנט, הבעלים הרשום שלו ודרכי ההתקשרות עם הבעלים. באמצעות כלים כמו Whois, ניתן לבדוק את הפרטים האלה כדי לוודא את הלגיטימיות של הדומיין של הלינק, וכך לדעת אם הלינק אכן בטוח. לינק ששייך לדומיין לא בטוח, כנראה יסתיר את הפרטים האלה.

הערה: לעיתים על דומיינים להסתיר את הפרטים האלה כדי לציית לחוקים מסויימים, כמו חוקי פרטיות הדומיין של ה-GDPR.

6. סמלים משונים בלינקים

קידוד URL, או קידוד באחוזים, בהגדרתו המאוד מופשטת, מאפשר להחליף תווים “לגיטימיים” (אותיות למשל) בתווים אחרים שיסתירו אותם בכתובת ה-URL. לדוגמה, במקום לכתוב Hi!, בקידוד URL נכתוב %48%69%21. באמצעות שיטה זו, ניתן להסתיר כתובות אינטרנט (למשל, כאלה שכבר מוכרות כעויינות), פקודות שונות, ועוד דברים לא נחמדים בכלל.
לכן, לינקים שמופיעים בהם כל מני סמלים כאלה – במיוחד עם הסימן של אחוזים (%) ידליק לנו את הנורה האדומה (או לפחות הכתומה) בראש. אפשר לפרש את הסמלים ומשמעותם באופן ידני באמצעות מילון, אבל עדיף להשתמש בכלי שמפענח את הסמלים בשבילנו, כמו URL Decoder.

כמה מילים לסיום

מומלץ ליישם לפחות שניים או שלושה מהצעדים הללו כדי לוודא שהלינקים שאנחנו מקבלים לא מובילים אותנו לצרות.
בנוסף, ליתר ביטחון, עדיף לא לסמוך על “חוות הדעת” של כלי אחד בלבד מכל קטגוריה. כפי שאנו מציינים בחלק מהמאמרים שלנו, גורמים זדוניים מתעדכנים ומתחדשים חדשות לבקרים, ולא כל הכלים “חולקים” את אותו הידע.

נזכיר שוב – המוח שלכם הוא הכלי הטוב ביותר. עירנות לסימנים מחשידים והימנעות מפתיחת לינקים באינסטינקט (אפילו אי פתיחתם כלל, אם אין בכך צורך) הן הקו הראשון והעיקרי כנגד מתקפות והונאות המשתמשות בלינקים. שימוש בכלי זה, בנוסף לכלים האחרים, יבטיחו שהמערכות, הפרטים והכסף שלכם יישארו מחוץ להישג ידם של אלה שרוצים להשיג אותם.