- בלוג
- ענן מחשוב
ענן מחשוב
ענן מחשוב
פורסם ב 27-10-2025
ייתכן ששמעתם את המושג “ענן מחשוב”, או בשמו המוכר יותר, “מחשוב ענן” בעבר – במיוחד בשנים האחרונות. אם לא, בוודאי שמעתם על הענן, וכנראה גם השתמשתם בו, בין אם באופן פרטי או בין אם לשם צורכי עבודה.
כך או כך, מחשוב ענן נמצא בשימוש הרבה יותר מאמצעי מחשוב “רגילים” – תוכנות, פלטפורמות, ואפילו משאבי מחשוב בסיסיים כמו כוח עיבוד ועיבוד גרפי. כמה יותר שימוש?
כ-94% מכלל העסקים בעולם משתמשים בענן מחשוב באופן כלשהו. אם מביאים בחשבון את היתרונות של שימוש באמצעי מחשוב הפועלים מתוך הענן, אפשר להבין למה – היחס של עלות מול תועלת יכול להגיע לעשרות אחוזים אל מול מחשוב “מסורתי”, תשתיות המחשוב נגישות מכל מקום ובכל זמן, ולמעט המכשיר בו משתמשים כדי להשתמש בענן (ובחיבור לרשת האינטרנט), אין צורך בציוד נוסף או בהתקנות.
למעשה, אם תחשבו על כך, מתי לאחרונה השתמשתם במחשוב “רגיל” כדי לבצע פעולות שונות בחיי היומיום? אנחנו משתמשים בג’ימייל (Gmail) כדי לשלוח ולקבל דוא”ל, בגיבוי קבצים אוטומטי כדי לשמור את התמונות החשובות שלנו, צופים בשירותי סטרימינג כמו נטפליקס (Netflix), מקשיבים למוזיקה דרך ספוטיפיי (Spotify), ואפילו משחקים במשחקים מקוונים שונים בסמארטפון – הכל דרך רשת האינטרנט, משמע, באמצעות מחשוב ענן.
מה זה ענן מחשוב?
ענן מחשוב, או מחשוב ענן, הוא מונח אשר מתאר אמצעי מחשוב שונים – תוכנות, פלטפורמות, תשתיות (כגון כוח עיבוד או שטח אחסון נתונים) – אשר זמינים דרך הענן.
אך מהו הענן?
הענן, למעשה, “מורכב” משלושה גורמים עיקריים:
חוות שרתים – מבנים גדולים המכילים כמות גבוהה (מאוד) של שרתים. חלק מהשרתים בתוך חוות השרתים מחוברים בצבירים, ומאחדים את משאביהם לכדי “סופר-שרת” אחד. חוות השרתים, והשרתים שבתוכם, מהווים ביחד את הבסיס לכל שירות ענן בו אנו משתמשים.
שרתים – מחשבים אשר ייעודים הוא לאחסן שירותי רשת שונים (אתרי אינטרנט, אפליקציות, יישומים וכדומה), ולהנגיש אותם למשתמשים ברשת (רשת פנים-ארגונית, רשת האינטרנט, רשת ביתית). השרתים בתוך חוות השרתים נקראים לעיתים “שרתי ענן”, או “שרתים בענן”.
תשתיות – כל מה שמחבר בין השרתים בתוך חוות השרתים אל רשת האינטרנט, ואל המשתמשים בה.
כלומר, ענן מחשוב מתייחס לשירותי מחשוב שונים אשר פועלים מתוך השרתים בתוך חוות השרתים. שרתי הענן מנגישים את השירותים הללו למשתמשים, דרך רשת האינטרנט.
לעיתים, השרתים עצמם מהווים שירות מחשוב ענן.
מודלים
מחשוב ענן מסופק כשירות ב”צורה” של שלושה מודלים שונים:
ענן פרטי
כל סביבת המחשוב בענן, הכוללת את החומרה והתוכנה, נמצאת בשימושו הפרטי של גוף אחד. כלומר, הגישה לסביבת הענן הפרטי היא בלעדית לאותו הגוף, כמו גם היכולת להעניק גישה לאחרים.
לרוב, שירותי ענן פרטי נמצאים בניהולו ובאחזקתו של צד שלישי (ספק השירות). למעשה, התשתית מהווה “נתח” מתשתיות הענן של ספק השירות, בה הלקוח יכול להשתמש כענן פרטי.
עם זאת, במקרים אחרים (ויקרים יותר), המשתמש בתשתיות – אותו גוף יחיד – הוא זה שהקים אותן. במקרה זה, הוא יהיה גם הבעלים והגורם המנהל של תשתית הענן.
ענן ציבורי
הענן הציבורי מנגיש שירותי מחשוב דרך האינטרנט, באמצעות פלטפורמה ספציפית, המסופקת ומנוהלת ע”י גוף חיצוני (בעלי הפלטפורמה). הלקוח, המשתמש בשירותי המחשוב, חולק את משאבי הענן הציבורי עם לקוחות אחרים המשתמשים באותה פלטפורמה של אותו הספק.
מודל הענן הציבורי נמצא בשימוש הרב ביותר מבין המודלים. דוגמה (מוכרת) למודל ענן ציבורי היא Azure של מייקרוסופט.
ענן היברידי
משלב בין המודלים הציבורי והפרטי. כלומר, הלקוח פורס (או מנהל) את המידע והתשתיות על פני מודל הענן הפרטי ומודל הענן הציבורי, בתצורות שונות. לדוגמה, שימוש ב-אחסון Docker מנוהל של Jetserver לשם פיתוח (ענן פרטי), וגיבוי אימג’ים (images) בשלבים שונים של הפיתוח באמצעות Amazon Elastic Container Registry (ענן ציבורי).
מרבית השימוש במודל הענן ההיברידי נעשה באמצעות שילובם של שירותי ענן שונים על ידי המשתמש עצמו. עם זאת, חלק מספקיות הענן הגדולות מספקות פתרונות ענן היברידי.
סוגים
אמנם ענן מחשוב מנגיש שירותי מחשוב למשתמשים דרך האינטרנט, אך עדיין, מדובר במערכת בעלת המון מורכבויות מאחורי הקלעים. כדי לפשט את המורכבות, הן בשביל המשתמשים והן בשביל מפתחי השירותים וספקיהם, ממיינים את שירותי הענן לשלושה סוגים עיקריים:
SaaS – תוכנה כשירות
ר”ת – Software as a Service. סוג זה של מחשוב ענן מנגיש תוכנות ויישומים למשתמשים, דרך הדפדפן (או באמצעות אפליקציה). תוכנה כשירות למעשה מייתרת את הצורך להתקין את היישום על המכשיר של המשתמש, ובכך מייתרת גם את הצורך בהקצאת משאבי מחשוב לשם הרצתה. כל שהמשתמש צריך הוא דפדפן אינטרנט וחיבור אינטרנט מהיר מספיק. ייתכן שצריכת המשאבים של הדפדפן עצמו תעלה עקב הנגשת התוכנה (בעיקר השימוש ב-RAM), אך מדובר בעליה זניחה לעומת דרישות המערכת של התוכנה ה”רגילה”.
סוג זה הוא הנפוץ ביותר מבין השלושה.
דוגמאות: ג’ימייל (Gmail), סלאק (Slack), וואטסאפ (Whatsapp)
IaaS – תשתיות כשירות
ר”ת – Infrastructure as a Service. תשתיות מחשוב – כוח עיבוד, שטח אחסון נתונים, רשתות, שרתי ענן, שרתים וירטואליים וכו’ – זמינים ללקוח ומסופקים על ידי ספק שירות חיצוני. במקרים רבים, שירותי IaaS הנם וירטואליים, כלומר, הדמיה של התשתיות, אשר נוצרת באמצעות וירטואליזציה, ומתבססת על חומרה פיזית בחוות השרתים.
דוגמאות: AWS של אמזון, Oracle Cloud, IBM Cloud
PaaS – פלטפורמה כשירות
ר”ת – Platform as a Service. פלטפורמה כשירות היא מעין שילוב או הצלבה של תוכנה כשירות ותשתיות כשירות. היא כוללת את רכישת/השכרת החומרה, האחסון, תעבורת הרשת, מערכת ההפעלה ושאר התשתיות מספק השירות, בדומה ל-IaaS; ואת התוכנה שפועלת באמצעות (ועל גבי) התשתיות, כמו גם את הסביבה בה התוכנה פועלת, בדומה ל-SaaS.
פלטפורמה כשירות מספקת, הלכה למעשה, פלטפורמה שלמה לפעולות שונות, ומנגישה אותה דרך האינטרנט.
דוגמאות: n8n (עליה כתבנו בהרחבה), סיילספורס לייטנינג (Salesforce Lightning), הרוקו (Heroku)
אלו הם “רק” שלושת הסוגים העיקריים של שירותי מחשוב ענן. ישנם עוד לא מעט סוגים אשר “מסתעפים” מתוך שלושת הסוגים האלה, או שמהווים קטגוריה שונה לחלוטין, אבל מיועדים לשימושים ספציפיים בלבד.
לדוגמה, GPUaaS (מעבד גרפי כשירות – GPU as a Service) מסתעף מתשתיות כשירות, ומעניק יכולת עיבוד גרפית דרך האינטרנט. שירות זה אינו נפוץ, והוא משמש בעיקר להרצת מודלי בינה מלאכותית, לגיימינג, ולכריית מטבעות קריפטוגרפיים.
דוגמה נוספת, אשר יכולה להיחשב לקטגוריה בפני עצמה, היא DBaaS (מסד נתונים כשירות – Database as a Service). במסגרת זו, ספק השירות מקנה ללקוח יכולת שימוש בתשתיות של מסדי נתונים דרך רשת האינטרנט, מבלי להשתמש בחומרה ותשתיות פיזיים. עם זאת, DBaaS מכילה מספר מאפיינים של SaaS ושל PaaS, כך שניתן, באופן טכני, להחשיבה לכל אחד מהם.
יתרונות
כפי שניתן לשער, הסיבה העיקרית לכך שענן מחשוב נמצא בשימוש רב כל כך עד שהוא מעפיל על שימוש בתשתיות פיזיות, היא היתרונות הרבים שמגיעים עם השימוש בו.
זמינות
שירותי מחשוב ענן זמינים מכל מקום ובכל זמן, בתנאי שלמשתמש יש חיבור אינטרנט זמין. היינו מציינים גם את הצורך באינטרנט מהיר מספיק כדי לעמוד בדרישות של חלק משירותי המחשוב, אך בימינו, כמעט כל חבילת אינטרנט היא מהירה מספיק בלאו הכי.
יתרון הזמינות הוא אולי הבולט ביותר מבין היתרונות של מחשוב ענן. הוא מייתר את הצורך בהתקנת תוכנות, בהמצאות פיזית ליד מכשיר מסוים, ובמקרים רבים אף מנטרל את הצורך במערכות שלמות ובהתקנים שונים.
אבטחה
נכון, אבטחה תלויה בחלקה הגדול באמצעים השונים אותם ספק השירות מיישם (או שאינו מיישם). גם למשתמש/לקוח עצמו יש חלק לא קטן באבטחת מידע, המתבטא במודעותו לסכנות ולאמצעי ההתמודדות איתן.
עם זאת, הענן הוא בין סביבות המחשוב המאובטחות והבטוחות ביותר שקיימות. ספקי הענן מודעים לחשיבותם של חלק מהנכסים הדיגיטליים, ובשל כך, חוות השרתים, השרתים שבתוכן, התשתיות וממשקי המשתמש – כולם נמצאים תחת מספר שכבות אבטחה.
נוסף על כך, תשתיות ענן אינן עסק זול. אף ספק לא היה רוצה לאבד לקוחות, מוניטין או נכסים בגלל בעיית אבטחה.
אמינות ויציבות
במובן מסוים, ניתן לסמוך על מחשוב ענן יותר מאשר על מחשוב רגיל. חלק גדול מספקי הענן השונים מבטיחים זמינות שרתים ושירותים של עד 99.99% בהסכמי השירות שלהם (SLA), בעוד שבמקרה של מחשוב “רגיל”, פתרון תקלות יכול לקחת הרבה יותר זמן. נוסף על כך, מרבית ספקי הענן מיישמים מספר מנגנוני גיבוי והתאוששות מאסון.
כלומר, פוטנציאלית, זמני ההשבתה בשימוש בענן מופחתים באופן משמעותי, והסיכוי לתקלה הרבה יותר נמוך.
עלות-תועלת גבוהה
שימוש בענן מחשוב מוריד מהמשתמש את הצורך להתקין תוכנות, להקים תשתיות, לבצע שדרוגים, ולדאוג לתחזוקת ולאבטחת המערכות שלו. כל הפעולות הללו נמצאות באחריותו של ספק השירות (למעט במקרים בהם המשתמש הוא גם בעלי תשתית הענן הפרטי). כל שעל הלקוח לעשות הוא לוודא כי הוא ממלא את חלקו בכל נושא האבטחה, ולדאוג לנושא התשלום – אשר, גבוה ככל שיהיה, עדיין אינו משתווה לעלות של הקמת תשתיות, רכישת רשיונות שימוש בתוכנות, שידרוגים, פתרון בעיות, וכיוצא בזה.
נדבך נוסף לחיסכון הכספי הרב שניתן להפיק משימוש בענן מחשוב הוא החיסכון בכוח אדם.
כלומר, במקום להקצות כוח אדם לפעולות האחזקה והתחזוקה הנחוצות להמשך הפעלת התשתיות באופן סדיר, ניתן להקצותו לפעולות חיוניות יותר, כמו פיתוח והגדלת הארגון ומערך השירותים הניתנים ללקוחות.
מדרגיות
מדרגיות היא יכולת ההגדלה או ההקטנה של היקפי פעילות, בהתאם לצרכים של ארגון או גוף מסוים. כל אלה, יחד עם שדרוגים ושנמוכים, נמצאים באחריותו של ספק השירות, וניתנים לביצוע באמצעות שדרוג חבילת השירות או באמצעות פניה לספק. המשתמש יכול להתמקד בניהול ופיתוח העסק שלו, ללא הצורך להתמודד עם שדרוגים, שנמוכים, עדכון תוכנות והתקנתן, והתמודדות עם תקלות שונות.
חסרונות
עם כל יתרונותיו הרבים, ענן מחשוב אינו חף מחסרונות – חלקם, למעשה, נובעים מיתרונותיו.
תלות ברשת האינטרנט
ללא חיבור אינטרנט זמין, לא ניתן להשתמש בשירותי הענן השונים. ללא רוחב פס מספיק, פעולתם של שירותי המחשוב יכולה להיות איטית, ובמקרים מסוימים אף לא זמינה.
אמנם הסיכוי “להיתקע” בלי חיבור אינטרנט במרבית העולם המערבי המיושב הוא נמוך, אך עדיין, לדעתנו, זהו החיסרון הבולט והמגביל ביותר של מחשוב ענן.
טיפול בתקלות
בסופו של דבר, הענן בכלליותו הוא מערכת ממוחשבת ודיגיטלית. משמע, מתישהו תתרחש תקלה טכנית, או אפילו כמה תקלות. במקרים כאלה, ספק השירות יגדיר סדרי עדיפויות לטיפול בתקלות, משמע, לא כל התקלות יפתרו באופן מידי, ולקוחות מסוימים עשויים לחוות קשיים בגישה למידע ובשימוש בשירותים שונים, עד שיפתרו תקלות דחופות יותר.
אבטחה
למרות היותו של הענן סביבה מאובטחת מאוד, גם האבטחה מהווה אתגר מסוים למשתמשים, משתי סיבות עיקריות:
- תשתיות הענן מהוות נקודת גישה לתשתיותיו של הארגון המשתמש בו. נכון, ספקי שירותי הענן השונים מיישמים את הסטנדרטים הגבוהים ביותר של אבטחת מידע. אך עדיין, קבלת שירותי ענן משמעה מתן גישה למידע עסקי ופרטי חשוב לגורם חיצוני. כלומר, גורם עוין יכול להגיע למידע של הלקוח דרך ספק הענן.
- לעיתים, רמות אבטחה גבוהות יכולות לפעול כנגד המשתמש. כלומר, ככל שהאבטחה חזקה יותר, כך מתן גישה לגורמים אחרים יכול להיות “מסובך” יותר.
חשבו על כך: אם משהו נמצא מאחורי מספר דלתות נעולות, הרי שאת כל אחת מהדלתות צריך לפתוח בנפרד – למצוא את המפתח, להביא אותו, לסובב את המנעול…אתם מבינים את הכוונה.
שליטה מוגבלת
בסופו של יום, תשתיות הענן נמצאות בבעלותו ובשליטתו של ספק השירות. שליטתו של הלקוח מסתכמת בניהול המידע והשירותים המקוונים שלו, אולם, לא את התשתית עצמה. כלומר, משימות “ניהוליות” כגון ביצוע שדרוגים, עדכונים, ולעיתים אף התקנת תוכנות, יהיו בשליטתו ובאחריותו של ספק השירות.
לחיסרון זה ישנם כמה סייגים. למשל, כאשר משתמשים בענן מחשוב במודל הענן הפרטי, והמשתמש הוא זה שהקים את התשתיות והוא בעליהן, הרי שחיסרון זה אינו רלוונטי כלל.
גם במקרה של ענן פרטי בבעלותו של צד שלישי, ללקוח יש מידה מסוימת של שליטה, לפחות כאשר מדובר בשירותי IaaS. עם זאת, שליטה זו היא מוגבלת לשירותים ולתשתיות בהן הלקוח משתמש.
לעומת זאת, כאשר משתמשים בענן ציבורי, השליטה היא מוגבלת מאוד.
איך ענן מחשוב מועיל בפועל?
ניתן, לדוגמה, את אחד מפתרונות האבטחה שאנו מספקים ב-Jetserver – חומת-אש בענן (מודל ענן פרטי, שירות מסוג SaaS, או FWaaS – ר”ת Firewall as a Service – חומת-אש כשירות).
פתרון חומת-האש בענן שלנו מאפשר לכם לשלב את הגנתם של מספר רכיבי חומות-אש של מספר חברות (Sophos ,pfSense ו-Fortinet), דרך הענן, באמצעות “חיבור” השירות לממשק תעבורת הנתונים שלכם.
כדי להשתמש בעוצמה כזו של מספר חומות אש באופן “מסורתי”, היה עליכם לוודא כי הן תואמות למערכת שלכם, וכי המערכת שלכם עומדת בכל דרישות המשאבים שיאפשרו לרכיבים לעבוד באופן רציף, מבלי להפריע לפעילות השוטפת שלה. נוסף על כך, כדי לבצע פעולות בחומות-האש, היה עליכם להשתמש בהתקן עליו הן מותקנות, או לקבל גישה למשתמש אדמיניסטרטיבי.
עם ענן מחשוב…
בשימוש בחומת-האש דרך הענן, אינכם צריכים לוודא תאימות למערכות שלכם. זאת, מפני שהשימוש כולל התממשקות עם השרת אשר מריץ את חומות-האש. כלומר, התאימות וההתאמות למערכת, כמו גם כמות המשאבים הדרושה להרצת חומות-האש היא “בעיה” של השרת – לא שלכם.
נוסף על כך, ממשק השליטה של חומת-האש נגיש לכם מכל מכשיר בעל חיבור אינטרנט (כמובן, בהינתן ההרשאות המתאימות). כדי לבצע פעולות בחומת-האש, אינכם צריכים גישה למכשיר או למשתמש ספציפי בעל הרשאות גישה – רק גישה לרשת האינטרנט, ואת הרשאות הגישה המתאימות לחומת האש.
לסיכום – ענן מחשוב
לא בכדי ענן מחשוב נמצא בשימוש נרחב על ידי חלק ניכר מהעולם. היתרונות שהוא מספק מייעלים את השימוש בו, הן במישור העסקי והן במישור הפרטי. למעשה, המשתמש מקבל גישה לאמצעי מחשוב כמעט בלתי מוגבלים, ללא כל צורך בהתאמה כלשהי – חומרתית או תוכנתית.
מחשוב ענן זמין מכל מקום, בהינתן חיבור אינטרנט (ובחלק מהמקרים, הרשאות הגישה המתאימות).
בנוסף, שירותי מחשוב ענן מתאפיינים ברמות אבטחה גבוהות ובאמינות גבוהה לא פחות, אשר השגתם הייתה מצריכה הרבה עבודה כאשר מדובר בשימוש “מסורתי”.
עבודה זו, כמו גם כל שאר היבטי התחזוקה והאחזקה, נחסכת מהמשתמש, שכן, היא באחריות ספק השירות. כל שנותר למשתמש הוא להשתמש בשירותי הענן ולהמשיך לגדול ולהתפתח.
לשאלות על ענן מחשוב, על שירותי הענן שלנו, או על כל דבר אחר, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר.
שאלות נפוצות של Jetserver – כל מה שצריך לדעת
ענן מחשוב, או מחשוב ענן, הוא מונח אשר מתאר שירותי מחשוב שונים (תוכנות, פלטפטרמות, תשתיות, חומרה וכדומה) אשר פועלים מתוך הענן, וזמינים למשתמשים דרך רשת האינטרנט.
הענן הוא למעשה שרתים ותשתיות מחשוב שונות, בנוסף לשירותי מחשוב ולתשתיות וירטואליות כגון הצפנות, מערכות אבטחה, ממשקי משתמש ומסדי נתונים, אשר פועלים מתוך חוות שרתים ומרכזי מידע, ונגישים למשתמשים מרחוק, דרך רשת האינטרנט.
ספקי ענן מחשוב מספקים את שירותיהם באחד משלושה מודלים עיקריים: ענן הפרטי, ענן ציבורי וענן היברידי.
• ענן פרטי – מודל הענן הפרטי שם את משאבי המחשוב בענן, את הגישה אליהם ואת היכולת להעניק אליהם גישה בשימושו הפרטי והבלעדי של גוף אחד בלבד (הלקוח).
• ענן ציבורי - הענן הציבורי מנגיש שירותי מחשוב דרך האינטרנט, באמצעות פלטפורמה ספציפית, המסופקת ומנוהלת ע”י גוף חיצוני. לקוחותיו של הגוף החיצוני חולקים את משאבי הענן הציבורי עם לקוחות אחרים המשתמשים באותה הפלטפורמה.
• ענן היברידי - הלקוח פורס (או מנהל) את המידע והתשתיות על פני מודל הענן הפרטי ומודל הענן הציבורי, בתצורות שונות.
אמנם ישנם ספקי ענן שמאפשרים להשתמש בשירותים שונים באופנים שונים כמודל ענן היברידי, אך במרבית המקרים, השימוש המשולב מתבצע על ידי הלקוח עצמו, עם שירותי ענן שונים מטעמם של ספקי ענן שונים.
שירותי הענן מסווגים להמון סוגים ותתי-סוגים, בהתאם לאופן פעולתם והנגשתם. שלושת הסוגים הנפוצים והמוכרים ביותר, אשר "מכסים" אף חלק ניכר מתת-הסוגים הקיימים, הם: SaaS (תוכנה כשירות), IaaS (תשתית כשירות) ו-PaaS (פלטפורמה כשירות).
• SaaS (תוכנה כשירות - Software as a Service) – הנגשת יישומים ותוכנות למשתמש דרך רשת האינטרנט באמצעות דפדפן או באמצעות אפליקציה ייעודית.
• IaaS (תשתית כשירות - Infrastructure as a Service) - תשתיות מחשוב – כוח עיבוד, שטח אחסון נתונים, רשתות, שרתי ענן, שרתים וירטואליים וכו’ – זמינות ללקוח דרך רשת האינטרנט, ופועלות מתוך השרתים בתוך חוות השרתים (המהוות את הענן).
• PaaS (פלטפורמה כשירות – Platform as a Service) – שימוש בחומרה, באחסון הנתונים, בתעבורת הרשת, במערכת ההפעלה ובשאר התשתיות הזמינות דרך הענן, בדומה ל-IaaS; ובתוכנה שפועלת באמצעות (ועל גבי) התשתיות (ובסביבת העבודה של התוכנה), בדומה ל-SaaS.
זמינות – שירותי ענן מחשוב זמינים בכל שעה ומכל מקום, בתנאי שישנו חיבור אינטרנט זמין (והרשאות גישה מתאימות).
אבטחה – שירותי ענן מחשוב פועלים מתוך הענן, שנחשב לאחת מסביבות המחשוב הבטוחות ביותר שקיימות.
אמינות ויציבות – ספקי ענן רבים מבטיחים זמינות של עד 99.99% של השירותים ושל השרתים המוצעים כשירותי ענן מחשוב.
עלות-תועלת גבוה – השימוש בשירותים שזמינים דרך רשת האינטרנט מייתר את הצורך ברכישת רשיונות שימוש, התקנות, שדרוגים, אבטחה ופתרון תקלות – שעשויים לעלות הרבה יותר אפילו משירות מחשוב הענן היקר ביותר.
מדרגיות – שירותי ענן מחשוב (במיוחד במודל הענן הפרטי) מאפשרים למשתמש להגדיל או להקטין את היקפי הפעילות, ולשדרג או לשנמך את התשתיות ואת יכולות המחשוב המתקבלות במסגרת השירות.
תלות ברשת האינטרנט – ללא חיבור אינטרנט זמין, לא ניתן להשתמש בשירותי ענן מחשוב.
טיפול בתקלות לפי סדרי עדיפויות של הספק – אם ספק השירות מתמודד עם כמה תקלות בו זמנית, ייתכן שהתקלות של משתמש א’ יהיו ב"המתנה" עד שהספק יצליח לפתור את התקלות של משתמש ב’, אם הן דחופות יותר.
אבטחה – אף על פי רמות האבטחה הגבוהות של הענן, השימוש בתשתיות חיצוניות עדיין מהווה "נקודת גישה" לתשתיותיו של המשתמש – היבט שיש לקחת בחשבון אם המידע של המשתמש הוא בעל חשיבות קריטית.
נוסף על כך, אבטחה יכולה לפעול כחרב פיפיות – ככל שהאבטחה חזקה יותר, כך הגישה לשירות עשויה להיות "מסובכת יותר".
שליטה מוגבלת – הלקוח מנהל את המידע והשירותים המקוונים שלו, אך השליטה שלו במשימות "ניהוליות" וטכניות יותר הנה מוגבלת עד לא קיימת, במיוחד במודל הענן הציבורי.
כדוגמה לתועלת שיש לענן מחשוב בפועל, נביא את חומת האש בענן שלנו, המסופקת במסגרת מודל הענן הפרטי.
חומת האש בענן שלנו משלבת את ההגנה של מספר רכיבי הגנה מתקדמים של חברות Pfsense ,Sophos ו-Fortinet - שילוב שהיה מצריך מהמשתמש כוח מחשוב רב, הגדרות, התקנות, ווידוא תאימות ואישורים שונים.
שימוש בפתרון חומת האש המתקדם שלנו דרך הענן, לעומת זאת, אינו מצריך מכם אף אחת מהפעולות הללו, והוא נגיש לכם מכל מכשיר בעל חיבור לרשת האינטרנט.
כך, ענן מחשוב מאפשר לכם להשתמש במערכות מתקדמות מכל מקום ובכל שעה.
חוות שרתים היא מבנה גדול, המאכלס ומאחסן בתוכו כמות רבה של שרתים. השרתים בתוך חוות השרתים מחוברים ביניהם בצבירים/מערכים. חלק מצבירים אלה מאחדים את הכוחות של כל השרתים שבתוכם, על-מנת ליצור "סופר-שרתים" – שרתים רבי עוצמה, המתפקדים כיחידה אחת שמאגדת בתוכה את משאביהם של כל השרתים בצביר.
חוות שרתים הן הבסיס לכל שירות ענן שאנו מכירים כיום – כל שירותי הרשת הזמינים דרך הענן, מתארחים ופועלים מתוך השרתים הנמצאים בתוך חוות שרתים זו או אחרת. הן נקראות גם "מרכזי נתונים" (Data Center), בשל העובדה שהן מרכזות ומעבדות כמויות עצומות של מידע בכל רגע נתון, באמצעות השרתים שבתוכן.
כדי לבחור ספק שירותי ענן איכותי, בדקו האם הספק עומד בקריטריונים אשר מצביעים על איכות. במקרה של ספקי שירותי ענן, קריטריונים אלה כוללים:
• תמיכה ושירות לקוחות – או, אם לדייק יותר, זמינות התמיכה הטכנית ושירות הלקוחות, והמקצועיות של הנציגים. ספק שירות איכותי יפעיל מוקד תמיכה במשך כל שעות היממה, 7 ימים בשבוע – תקלות ושאלות יכולות לצוץ בכל זמן, במיוחד כאשר מדובר בשירות אינטרנט אשר אמור להיות פעיל באופן רציף.
• אבטחה – אמנם שירותי ענן מתאפיינים ברמות אבטחה מוגברות יחסית למרבית שירותי המחשוב האחרים, אך עדיין כדאי לבדוק עד כמה באמת ספק שירותי הענן אכן מיישם אבטחה ראויה על התשתיות שלו. באילו מערכות אבטחה הוא משתמש, לשם אילו מטרות, האם הוא עומד בתקני אבטחת מידע שונים, האם חוות השרתים שלו ממוקמות באיזורים בטוחים – את כל אלה (ועוד) יש לבדוק כדי לוודא רמות אבטחה נאותות (או לפחות כאלה המתאימות לכם).
כמו כן, וודאו כי הספק מעדכן את אמצעי האבטחה שלו לעיתים קרובות.
• חומרה – כאשר מדובר באיכותו של ספק שירותי ענן, התמקדו פחות בנתוני החומרה עצמה (תוכלו בלאו הכי לקבל כמה משאבים שתצטרכו), ויותר בעדכניות החומרה ובסוג החומרה. לדומה, האם הספק משתמש במעבדים מהדורות האחרונים? האם כונני האחסון של שרתי הענן פועלים בטכנולוגיית SSD (המיושנת מעט) או בטכנולוגיית NVMe?
ככל שחומרת השרתים יותר עדכנית וחדשה, כך השימוש שלכם בתשתיות הענן יהיה יותר חלק ומהיר.
הביאו בחשבון גם את מאפיין המדרגיות – כל כמה זמן הספק משדרג את התשתיות שלו, והאם הוא מתכוון לבצע שדרוג בקרוב.
• ביקורות – חווייתם של לקוחות עבר ושל לקוחות בהווה תצביע המון על איכות השירות שהספק מקנה, וזו תצביע על איכותו של השרת עצמו. מן הסתם, כמה שיותר ביקורות טובות מצד כמה שיותר לקוחות, ככה יותר טוב.
• וותק – ספק וותיק, מוכר ובעל ניסיון בתחום, ידע להתמודד עם בעיות באופן יותר טוב ויעיל, ויוכל לספק שירות "מדויק" יותר ללקוחות על פי צורכיהם. קריטריון הוותק אינו בהכרח מצביע על איכות, אך כדאי לשים לב אליו, שכן, ספק אשר "שרד" לאורך זמן, ועוד אחד עם ביקורות טובות, בהכרח יהיה ספק איכותי.
• גיבויים – ספק שירותי ענן איכותי יְיַשֵּׂם מדיניות גיבויים בטוחה ומקיפה יותר, על-מנת להגן על הנכסים הדיגיטליים שלכם במקרה של תקלה או צורך אחר לשחזור נתונים. שימו לב לתזמוני הגיבויים, היכן הגיבויים מאוחסנים, האם הם בטוחים, עד כמה הם נגישים ולמי.
יתרה על כך, ספק בעל תוכנית התאוששות מאסון יהיה בעל מודעות גבוהה יותר לעניין הגיבויים, כך שאם גיבויים חשובים לכם, כדאי לתת לו עדיפות.
כן ולא.
באופן כללי, הענן הוא תשתית הרבה יותר מאובטחת ממרבית התשתיות האחרות לאירוח שירותי רשת. נוסף על כך, לענן יש יותר משאבי מחשוב, כך שהוא יכול להריץ יותר אמצעי הגנה ללא קושי או עומס. כתוצאה מכך, אחסון ענן מאובטח יותר מאחסון רגיל, הן מבחינת התשתית הדיגיטלית (תוכנות, אנטיוירוסים, הצפנות, חומות-אש ואמצעי מניעה והתגוננות אחרים), והן מהבחינה הפיזית (חוות השרתים מתוכן מתקיים אחסון בענן הן כמעט כמו מבצר, המוגן מפגעים פיזיים שיכולים להיגרם מטעויות אנוש, כוונות זדון, אסונות טבע וכדומה).
עם זאת, לפני שאתם מניחים באופן אוטומטי ש"זה אחסון בענן אז זה יותר מאובטח", אנו ממליצים לשקול כל מקרה לגופו. ישנם ספקי ענן אשר מקריבים איכות כדי להוריד את המחיר, כך שהתשתיות שלהם עשויות להיות פחות מאובטחות מאחסון "רגיל" איכותי, או משירות אחר שמיועד לאתרים וליישומי רשת אשר זקוקים לרמות אבטחה גבוהה.
• וותק וניסיון - שנצברו לאורך שנות הפעילות של החברה מאז שנת 2006
• התאמה אישית וגמישות – חברת Jetserver מתגאה ביכולתה להתאים את שירותיה לכל לקוח ולכל צורך
• תמיכה מעולה – שזמינה 24/7, וניתנת על ידי נציגים מקצועים ומנוסים בתחום
• חוות שרתים בפריסה עולמית – מעל ל-20 חוות שרתים שפרוסות בנקודות מפתח ברחבי העולם, ומאפשרות הנגשת שירותים גלובלית
• אבטחת מידע ועמידה בתקנים – חברת Jetserver עומדת בתקן ISO/IEC 27001, ומחויבת לשמור על הסטנדרטים הגבוהים ביותר של אבטחת מידע
השותפים שלנו
