• בלוג
  • Hosting – אירוח אתרים בישראל

Hosting – אירוח אתרים בישראל

    Hosting – אירוח אתרים בישראל

    פורסם ב 23-01-2025

    information-security

    מהו Hosting

    המושג Hosting, או אירוח אתרים (או שירותי הוסטינג – Hosting Services) מתייחס לאחסון אתרים, יישומים, ולמעשה כל דבר אחר שמאוחסן על שרת וניתן לשימוש ולגישה דרך רשת האינטרנט. השרת מאפשר את תעבורת הרשת הנכנסת והיוצאת אל האתר וממנו, ומנהל אותה.

    השרת עצמו הוא בעצם מחשב. הוא מורכב מיחידות עיבוד (מעבדים), זיכרונות RAM, ספק כוח, כונן אחסון וכדומה. מותקנת עליו מערכת הפעלה, ובמקרים רבים גם פאנל ניהול – תוכנה אשר שולטת בפונקציות שונות הקשורות באופן ישיר לשימוש במחשב כשרת.
    כדי שהמחשב ייחשב לשרת, הוא צריך להיות בעל חיבור לרשת – בין אם לרשת האינטרנט או לרשת פנימית כלשהי – אחרת, מדובר ב”סתם מחשב”.

    בהתאם, אתרים, יישומי רשת, פלטפורמות ותוכנות שונות הם למעשה קבצים לכל דבר – עמודי HTML, סקריפטים בשפות תכנות שונות וכדומה. אם נאחסן אותם על מחשב “רגיל”, ללא קונפיגורציות ויכולות לנהל תקשורת יוצאת ונכנסת דרך הרשת, כאשר הפונקציות נוגעות ישירות לקבצים אלה (למשל, לאפשר לדפדפני אינטרנט לפתוח את הקבצים המרכיבים את האתר ולהציג אותם על מסך המחשב של הגולש), זה בדיוק מה שהם יהיו – קבצים ותו לאו.

    כהגדרה יותר רחבה, Hosting הוא שירות שניתן על-ידי חברות בעלות שרתים. במסגרת השירות, החברות מספקות ללקוח שרת. שרת זה יכול להיות פיזי, כלומר, מעין מחשב שמאחסן את האתר של הלקוח באופן בלעדי או עם כמה אתרים של לקוחות נוספים; והוא יכול להיות שרת וירטואלי כלשהו, כחלק משירותי הענן שהחברה מספקת, לדוגמה, שרת וירטואלי פרטי (VPS).
    במסגרת השירות, החברה אחראית לקונפיגורציית השרת בהתאם לייעוד שהלקוח בוחר, להתקנת מערכת ההפעלה, התוכנות והפלאגינים השונים, לאבטחת האתר ולתחזוקה והאחזקה הנדרשים. במידה וחבילת השירות מתייחסת לשרת המנוהל באופן עצמאי, הלקוח יהיה אחראי לכל אלה, כאשר החברה תהיה אחראית לאבטחה הפיזית של השרת ושל התשתיות בלבד.

    מערכת שם מתחם – DNS

    תרשים גרפי של כיצד DNS עובד. חלק מתחום ה-Hosting.
    כך DNS עובד

    כדי שלגולשים ברשת האינטרנט תהיה גישה לאתר/יישום המאוחסן בשרת, לא מספיק רק השרת עצמו. לכן, המושג Hosting כולל בתוכו את המושג “מערכת שם מתחם”, או DNS – ר”ת של Domain Name System.
    לכל גוף המתקיים על רשת, בין אם פנימית (לדוגמה, הרשת הביתית שלכם) או רשת האינטרנט, ישנה כתובת IP (פרוטוקול אינטרנט, או פרוטוקול בין-רשתי – Internet Protocol). כתובת זו מהווה מעין קואורדינטות המאפשרות לגופים השונים ברשת למצוא אחד את השני. העניין הוא שכתובות IP מורכבות ממספרים בלבד. לדוגמה, כתובת ה-IP של ynet היא 184.25.193.197 (בדקנו).

    מחשבים אמנם מסתדרים עם כמויות גדולות כאלה של מספרים, אך לבני אדם קצת יותר קשה לזכור את הכל. לשם כך קיימת מערכת שם המתחם.
    כאשר מקימים אתר אינטרנט, בוחרים לו שם דומיין. שם זה הוא למעשה הכתובת המילולית של האתר. למשל, במקרה של ynet, שם הדומיין הוא www.ynet.co.il. את שם הדומיין יש לרשום אצל אחד מרשמי הדומיין שהוסמכו לכך על ידי איגוד האינטרנט הישראלי.
    תפקידה של מערכת שם המתחם היא לתרגם את שם הדומיין – הכתובת המילולית של האתר – לכתובת ה-IP של השרת עליו מאוחסן האתר. כלומר, להמיר את הכתובת לקואורדינטות. כך, למעשה, מכשירו של הגולש, באמצעות הדפדפן, מאתר את השרת עליו מאוחסן האתר ומנהל איתו חילופי נתונים – כלומר, תקשורת.

    סוגי Hosting

    אם המונח Hosting מתייחס לאספקת שרת על ידי חברה כלשהי, סוגי אחסון אתרים ויישומים יתייחסו, בהתאם, לסוגי שרתים ואופן השימוש בהם על ידי הלקוח. אמנם ישנו מספר לא קטן של סוגי אחסון אתרים, אך ניתן לצמצם את הכמות הזאת לכמה סוגים עיקריים:

    אחסון אתרים שיתופי

    במסגרת זו, שרת אחד מחזיק על כונן האחסון שלו מספר אתרים, ומנהל את התקשורת הנכנסת והיוצאת בין כולם.
    האתרים, כמו תוכנות הפועלות על אותו מחשב, משתפים ביניהם את המשאבים של השרת.

    יתרונות:
    • מחיר נמוך יחסית לחבילות אחרות.
    • מצריך מעט מאוד התעסקויות או ידע טכני.
    חסרונות:
    • האתרים חולקים ביניהם את אותה כמות משאבים. משמע, אם אתר אחד או כמה אתרים צורכים עודף משאבים, ייתכן מצב בו לאתרים האחרים לא יהיו מספיק משאבים והם יחוו האטה משמעותית.
    • האתרים תלויים אחד באבטחתו של השני, שכן, אם אתר אחד על השרת נפרץ, ניתן להגיע גם לאתרים האחרים דרך השרת.

    אחסון אתרים ייעודי

    הכוונה ב”ייעודי” היא שהשרת הפיזי מוקדש (או מיועד) ללקוח בלבד. הספק משכיר ללקוח שרת פיזי שלם, הממוקם בחוות שרתים או בחדר שרתים כלשהו של הספק. הלקוח יכול לגשת לשרת הפיזי מרחוק באמצעות רשת האינטרנט (באמצעות חיבור מאובטח) ולעשות בשרת ככל העולה על רוחו.

    יתרונות:
    • הלקוח נהנה משרת פיזי שלם, על כל המשתמע מכך. כל משאבי השרת הם בשימושו הבלעדי, הוא יכול לאחסן את האתרים והיישומים שלו, לפתוח שרתים ומכונות וירטואליות ולהקצות לכל אחד מהם את המשאבים שהוא צריך מהשרת.
    • אין שום “קצוות פתוחים” בדמות משתמשים אחרים שיכולים ליצור פרצות כלשהן המנגישות את השרת לגורמים זדוניים. למעשה, מדובר בסביבה מבודדת לחלוטין מלבד הגישה שלה לרשת האינטרנט.
    חסרונות:
    • אחד מסוגי ה-Hosting היקרים ביותר.
    • כאשר לא מדובר בשירות מנוהל, יש צורך בידע טכני רב והבנה בתחום השרתים ואירוח האתרים כדי שהכל יפעל כמו שצריך.

    שירותי מחשוב ענן

    Hosting באמצעות מחשוב ענן, מתבצע מתוך חוות שרתים.
    חוות שרתים. מכאן “יוצאים” שירותי מחשוב ענן

    אירוח של שירותי מחשוב שונים – שרתים וירטואליים פרטיים (VPS), תשתיות שונות, אחסון נתונים, סטרימינג, סביבות עבודה ופיתוח, והרשימה עוד ארוכה – בענן. בחלק מהמקרים ייעשה שימוש בוירטואליזציה. שירותי מחשוב המתארחים בענן למעשה נגישים דרך האינטרנט, כאשר השרתים הפיזיים עצמם ממוקמים בחוות שרתים. בשנים האחרונות, במיוחד מאז שהשימוש בסמארטפונים הפך לדבר סטנדרטי, שירותי מחשוב בענן הם בין סוגי ההוסטינג הנפוצים ביותר.
    כתבנו על הנושא בהרחבה הן באופן כללי, והן באופן ממוקד לעסקים, אם אתם מעוניינים להרחיב את הידע שלכם.

    יתרונות:
    • מחשוב ענן למעשה מייתר כמעט לגמרי את הצורך בהקמה ואחזקה של תשתיות וכוח אדם לצורכי IT – כל שירותי המחשוב נמצאים באחריות הספק.
    • חוות שרתים (ותשתיות ענן באופן כללי) נוטות להינות מאבטחה כבדה מאוד, הן מהבחינה הפיזית והן מבחינת התשתיות. Hosting בענן נחשב לאחד מסוגי האירוח הבטוחים ביותר.
    חסרונות:
    • ניתן לומר כי ביחס לחבילות ולסוגים אחרים של אירוח אתרים, מחשוב ענן נחשב לבין היקרים יותר. יתכן שחיסרון זה מתאזן עם כך שמדובר במחיר נמוך יחסית להקמת ותחזוקת משאבי IT ומחשוב באופן עצמאי.
    • הצד השני של האבטחה, במיוחד בשירותי מחשוב ענן ציבורי, הוא שהשרת הפיזי משותף עם בעלי שרתים וירטואליים אחרים. אמנם אין הדבר משפיע על הקצאת המשאבים (בניגוד לאחסון שיתופי), ואמנם כל סביבת ענן מבודדת מהאחרות, אך יש לו הפוטנציאל להשפיע על אבטחת השרת הפיזי – המשתמשים האחרים עשויים להוות “קצוות פתוחים”.

    אחסון אתרים לפלטפורמות ספציפיות

    ישנם ספקים (כמונו) שיתאימו שרתים ספציפיים לפלטפורמות ספציפיות. משמע, מערכת ההפעלה, פאנל הניהול, פלאגינים שונים, אפילו החומרה ויכולותיה – כולם יוגדרו ויותקנו על השרת למטרה ספציפית, שהיא אירוח אתר או פלטפורמה מסויימת בלבד. לדוגמה, לשם אחסון אתר וורדפרס, חבילה כמו “אחסון אתרים וורדפרס” תכלול שרת שהותאם כל כולו למטרה אחת בלבד – לארח ולהריץ אתר שנבנה באמצעות וורדפרס.

    יתרונות:
    • בכל הקשור לפלטפורמה הספציפית, השרת יתאים לאתר או ליישום באופן מדוייק. התאמה זו תאפשר לאתר או ליישום לרוץ בצורה חלקה ומהירה, עם תמיכה של פלאגינים ורכיבים אחרים.
    • לרוב מנוהל על ידי הספק, כך שנחסך ללקוח ה”כאב ראש” של האופטימיזציה.
    חסרונות:
    • מיעד לשם הפלטפורמה הספציפית ולשם הרצתה בלבד. כל דבר אחר עשוי לפגום בביצועי השרת או לא לעבוד כלל. המשתמש לא יוכל להשתמש בשרת לשום מטרה אחרת.

    איך נבחר ספק Hosting?

    ציור של איש מוקף בהמון סמלים שמתחברים אחד לשני, כמו שרתים, גלגלי שיניים, מנעולים, סמל ווייםיי, צגי מחשב, מחשבים ניידים וכדומה, להראות את כמות הבחירות והשיקולים שיש לקחת כדי לבחור חברת Hosting.
    ים של משתנים ובחירות. Hosting

    ראשית כל, עלינו להגדיר שני משתנים עיקריים: הייעוד של האתר, היישום או הפלטפורמה, והצרכים שלנו מחברת ה-Hosting ומהשרת שהיא תספק לנו.
    הייעוד יכתיב גם את הצרכים שלנו מהספקית ומהשרת.
    אם, למשל, אנו מתעתדים לאחסן על השרת חנות אינטרנטית הבנויה באמצעות מג’נטו (Magento), נרצה שרת שיכול לספק משאבים מספיקים כדי להריץ את החנות: רוחב פס, כוח עיבוד, נפח אחסון ורמות אבטחה גבוהות. חבילה המספקת שרת עם קונפיגורציה ייעודית למג’נטו תהיה אידיאלית.

    שני המשתנים הללו יקבעו גם אילו קריטריונים אנו מחפשים “באופן כללי” מהחברה שתספק לנו את השרת:

    אבטחה: אילו אמצעי אבטחה החברה מיישמת? באילו תקנים היא עומדת (אם בכלל)? האם יש לה תוכנית התאוששות מאסון? והאם היא מספקת אחת כזאת ללקוחות?

    שירות לקוחות ותמיכה: נבדוק האם נציגי החברה זמינים לאורך כל שעות היממה (הלא אתר צריך לפעול 24/7), מהן ההסמכות של נציגי התמיכה, ומהי יכולתה של החברה לטפל בבעיות מורכבות במהירות.

    שירותים ותוספות: האם החברה מספקת (או מסוגלת) לספק תוספות שונות, כמו גיבויים סדירים, מערכות הגנה, פיצ’רים, פלאגינים, רשתות CDN וכדומה.

    שדרוג/שנמוך: אם אנו מתכננים שהאתר/יישום יתפתח (תוספת תוכן, פלאגינים, פונקציות ליישום) ויצטרך יותר משאבים, נרצה חברה שמסוגלת לשדרג את השרת בעת הצורך, או מבצעת שדרוגים סדירים אחת לכמה זמן. לחילופין, ייתכן שנרצה להוריד מפעילותו של האתר או היישום, או שנצפה כי בתקופות מסויימות הפעילות בו תרד, ונרצה לשנמך את המשאבים שמספק השרת כדי להוריד עלויות.

    ביקורות: אם ישנן ביקורות חיוביות על החברה ועל המוצרים שהיא מספקת, מן הסתם זה ייתן לנו יותר מושג על טיב החברה ועל איכותה, כמו גם על השירותים עצמם.

    נסכם בקצרה (כי די הארכנו בדברים…)

    Hosting הוא תחום נרחב, מסועף ומורכב הרבה יותר ממה שכתבנו עד כה – למעשה, מדובר בקצה המזלג. עם זאת, מידע בסיסי יכול לסייע רבות למי שמתכנן להשתמש בשירות, ואנו מקווים שלאחר קריאת המאמר, יהיה לכם יותר קל לעשות בחירה מושכלת. כאן, הצעד הראשון עובד למעשה לטובתכם – ברגע שמגדירים את היעדים והצרכים, ומכירים את סוגי האירוח השונים, הרבה יותר קל להתקדם עד שהאתר או היישום זמין באופן רשמי למשתמשים ברשת האינטרנט. כמובן שייעוץ ותמיכה טובים מצד החברה המספקת את השירות יועילו מאוד גם הם.

    השותפים שלנו

    • js-partners-02
    • js-partners-03
    • nginx-js-partners-04
    • js-partners-06
    • mariadb-icon
    • docker-icon
    • nodejs
    Skip to content