• בלוג
  • שרתים וירטואליים בענן – Jetserver

שרתים וירטואליים בענן – Jetserver

    שרתים וירטואליים בענן – Jetserver

    פורסם ב 07-01-2025

    information-security

    מהם שרתים וירטואליים?

    שרתים הם מחשבים לכל דבר – יש להם מערכת הפעלה (לרוב מבוססת לינוקס) יחידות עיבוד, זיכרון פנימי וכמובן כונן אחסון. על כונני אחסון אלה מאחסנים אתרי אינטרנט, אפליקציות, סביבות פיתוח, ושלל שירותים שונים, כאשר השרת מקשר בין מבקשי השירות לשירות שהוא מארח. דוגמה טובה ופשוטה לכך ניתן למצוא בשימוש ברשת האינטרנט: הגולשים (יותר נכון, הדפדפנים שלהם) מבקשים שירות שכולל הצגה וקריאה של קבצים המרכיבים אתר אינטרנט. השרת, עליו יושב אתר האינטרנט, אחראי על התקשורת הנכנסת והיוצאת, לשם קבלת בקשות לקריאת קבצי האתר ולהצגתם.

    בהתאם להגדרה זו, שרתים וירטואליים בענן, המוכרים יותר בשם “שרתים פרטיים וירטואליים” (VPS – ר”ת Virtual Private Server), הם למעשה מכונות וירטואליות (Virtual Machine) לכל דבר. הם משתמשים בתשתיות ענן, כלומר, מאוחסנים על שרתים פיזיים בחוות שרתים, ופועלים באמצעות וירטואליזציה.

    איך שרתים וירטאליים עובדים?

    פלטפורמה להרצת מכונות וירטואליות מותקנת על השרת הפיזי. באמצעות פלטפורמה זו “יוצרים” מכונה וירטואלית – הדמיה של שרת – ומתקינים עליה מערכת הפעלה מתאימה לדרישות המשתמש בשרת. למכונה זו מקצים משאבים מהשרת הפיזי עליו היא מותקנת (משאבי עיבוד, זיכרון פנימי, אחסון נתונים וכיוצא בזה) ומאפשרים ללקוח לגשת אליה ולהשתמש בה כשרת.
    למעשה, התהליך לא רחוק משימוש בתוכנות וירטואליזציה ליצירת והרצת מכונות וירטואליות על המחשב האישי (אם יצא למי מכם להשתמש בתוכנות כמו VMWare או Virtual Box).

    דיאגרמה של כיצד שרתים וירטואליים עובדים. משמאל לימין - ציור של שרתים פיזיים, המהווים את חלק הענן (חוות השרתים); ציור של עוד שרתים פיזיים, שהם למעשה השרתים הוירטואליים; ומחשבים ניידים, שהם המשתמשים.
    דיאגרמה פשוטה של איך שרתים וירטואליים עובדים

    מדוע שרתים וירטואליים משתמשים בענן?

    “ענן” הוא תשתית המקשרת בין לקוחות והמכשירים שלהם לבין חוות שרתים – עליה מאוחסנים הנתונים של הלקוחות.
    אם קראתם כבר את המאמר שכתבנו על חוות שרתים, אתם בוודאי יודעים שאחד הייעודים המרכזיים של הענן – או של חוות שרתים – היא לאחסן ולספק משאבים לאתרים ולפלטפורמות רשת, במיוחד כאלה המצריכים יותר משאבים ויכולות מאשר אלו שניתן לספק באמצעות שרתים “רגילים”.
    כאשר מדובר באספקת שרתים וירטואליים כמוצר למספר רב של משתמשים, יש צורך בכמות משאבים גבוהה משמעותית. ראשית, יש להקצות לכל שרת וירטואלי כמות משאבים מסויימת על מנת שיתפקד בהתאם לדרישות ממנו. כאשר מדובר בשרתים רבים, מן הסתם כמות המשאבים הנחוצה עולה עשרות, מאות ואף אלפי מונים (שרתים וירטואליים הם שירות מאוד נצרך). זאת ועוד – גם הפלטפורמה שמריצה את אותם שרתים וירטואליים צריכה משאבים על מנת לעשות זאת.

    את כל כמות המשאבים הזאת לא ניתן לספק באמצעות שרת רגיל, או אפילו באמצעות חדר שרתים כאשר מדובר ביותר מכמה שרתים וירטואליים בודדים. לכן, כל אלה יילקחו מהשרת(ים) הפיזי(ים) בחוות השרתים.
    השימוש בענן מאפשר לחברות אחסון האתרים לספק כמות נכבדת של שרתים וירטואליים לכמות נכבדת של לקוחות, ולעמוד בהבטחות המשאבים שהובטחו לכל שרת וירטואלי.

    יתרונות וחסרונות

    חסרונות

    בדרך כלל, אנחנו מתחילים עם היתרונות שבכל דבר, כי אנחנו מאמינים בגישה חיובית. עם זאת, הפעם נפתח עם שני החסרונות הבולטים של שרתים מסוג זה. למעשה, ניתן להגדיר חסרונות אלה לא כחסרונות, אלא כאתגרים:

    ניהול עצמי

    ישנם מקרים (יותר נכון, ישנן חברות וחבילות) בהם על הלקוחות לנהל את השרתים בעצמם (לדוגמה, באחסון אתרים גוגל). ניהול שרת באופן עצמאי מצריך ידע ומיומנויות רבים בתחומים הקשורים לשרתים ולרשתות, להגדרות, וכיצד הטכנולוגיות השונות עובדות ומתקשרות אחת עם השניה.

    תחזוקת השרת, גיבויים שוטפים, עדכוני תוכנה – יהיו באחריותו של המשתמש במקרים של שרת וירטואלי בניהול עצמי. מרביתנו רגילים ללחוץ על “עדכן עכשיו” כשההודעה לעדכון קופצת בסמארטפון או במחשב, ולשנות הגדרות רק לפי צורך ספציפי. הפעולות הללו מצריכות לא רק ידע אלא גם זמן רב, על אחת כמה וכמה ללא ניסיון.

    תמיכה גם היא יכולה להיות מאתגרת כאשר מדובר בניהול עצמי של השרת (לפעמים גם כשלא, למשל כשמדובר באחסון אתרים זול, שגם עליו כתבנו). מן הסתם, חברה המספקת שרתים וירטואלים בניהול עצמי לא תשקיע משאבים כדי לספק תמיכה ייעודית למשתמשים בהם.

    בניהול עצמי, גם אבטחת השרת עצמו ברובה תהיה באחריותו של המשתמש. היינו אף אומרים שבנושא האבטחה יש צורך ביותר ידע ויותר שימת לב. טעות אחת קטנה יכולה לפתוח פרצה שתוביל לבעיות גדולות. אבטחת שרת אינה אומרת רק לעדכן את האנטיוירוס ולסגור פורטים באמצעות חומת האש המותקנת. אבטחת סייבר כוללת הטלאה רציפה, היכרות עם המערכות ועם הפגיעויות השונות שלהן, התעדכנות לגבי פרצות חדשות ודרכי ההתמודדות איתן, התראות אבטחה, בדיקת לוגים, עמידה בתקנים (בחלק מהמקרים לפחות), תגובה מהירה במקרה של חדירה, ועוד. כמובן, ככל שהשרת מחזיק בנתונים בעלי חשיבות, כך עולה חשיבותה של אבטחתו.

    בשורה התחתונה של כל ההסבר המפורט הזה, ללא תמיכה טובה וצוות טכני מיומן ו/או ידע טכני נרחב מספיק, ניהול עצמי של שרת יכול להיות מאתגר מאוד.

    צילום מסך של קונפיגוציית שרתים וירטואליים בלינוקס.
    קונפיגורציה של שרת וירטואלי בלינוקס. לא פשוט כמו שזה נראה
    מחיר

    מחירן של חבילות המספקות שרתים וירטואלים (וחבילות אחסון בענן באופן כללי) הוא גבוה יותר מחבילות אחרות, אפילו מחבילות מותאמות כמו אחסון וורדפרס או סביבות פיתוח שונות. זאת, מאחר ושרתי VPS משתמשים ביותר משאבים, הדורשים יותר תחזוקה על מנת שישארו פעילים ועל מנת לאבטח אותם.

    בנוסף, ייתכנו הוצאות בלתי צפויות שיתווספו למחיר הלא נמוך בלאו הכי של שרת וירטואלי, מאחר ודרישות וצרכים משתנים עם הזמן. ייתכן שהאתר על השרת יצטרך לקבל יותר גולשים. אולי יתווסף לו תוכן או שהלקוח יוסיף לו אופציות חדשות. אפשרות נוספת היא שפלטפורמת הפיתוח על השרת תזדקק לעוד מפתחים, מערכות או שלבים. ישנן אינספור סיבות לשינוי של דרישות משרת וצרכי משתמש. בסופו של דבר, שינויים אלה “מתנקזים” לכדי צורך בהקצאת משאבים נוספים, שמשמעה היא בהכרח עלות נוספת. בהתאם, ישנה האפשרות שהמשתמש לא היה מודע לכך שיהיו שינויים, והעלויות יהפכו לגבוהות מכפי שתוכנן.

    יתרונות

    ישנם יתרונות רבים לשרתים וירטואליים, שלדעתנו גוברים על החסרונות גם במקרים בהם השרתים אינם מנוהלים כלל. לא בכדי מדובר באחד המוצרים היותר נצרכים בעולם השרתים ואחסון האתרים.

    השליטה בידיים שלכם

    בין אם השרת הוירטואלי מגיע עם תוספים וניהול ובין אם לא, המשתמש מקבל מכונה וירטואלית המותאמת לתקשורת בין רשת האינטרנט ליישומים המותקנים עליה. אתרי אינטרנט, יישומים, פלטפורמות – הבחירה היא של המשתמש.

    אבטחה מוגברת

    שרתים וירטואליים יותר מאובטחים מהמון סוגי שרתים אחרים, וכך גם האתרים ושאר יישומי הרשת שמותקנים עליהם.
    ראשית, כי כמו שאמרנו, מכונה וירטואלית היא כמו מחשב פיזי לכל דבר…רק שהיא וירטואלית. רק למשתמש יש גישה אליה. בנוסף (ובהתאם), כל שרת וירטואלי מהווה סביבה מבודדת בפני עצמו, וגם אם שרת וירטואלי אחר על אותו מקבץ ענן נפרץ, מאוד קשה להגיע לשרתים הוירטואליים האחרים.
    עוד סיבה היא עצם התארחותם של שרתים אלה על הענן, ופיזית על חוות שרתים. חוות שרתים הן סביבה מאובטחת ברמות הגבוהות ביותר, ולפרוץ לתוכן, הן וירטואלית והן פיזית, זאת פעולה קשה מאוד (עם זאת, היא איננה בלתי אפשרית). למעשה, מדובר באחד מסוגי השרתים המאובטחים ביותר שקיימים.

    יותר משאבים ויותר אפשרויות שדרוג

    כמו שכבר הזכרנו, שרתים וירטואליים משמשים יישומים ואתרי אינטרנט תובעניים יותר. כפועל יוצא מכך, שרת וירטואלי יקבל הקצאה של יותר משאבים כדי להתאים לשימושים שהלקוח מייעד לו. במידת הצורך, ניתן להקצות עוד משאבים לשרת בקלות יחסית, כאשר השימושים משתנים או מתפתחים.

    לסיכום

    שרתים וירטואליים (VPS) יעילים ושימושיים מאוד כאשר יש צורך באחסון אתר כבד, אירוח אתרים תובעניים, אירוח פלטפורמות שדורשות המון משאבים ועוד שימושים תובעניים. בשקלול הכולל, היתרונות גוברים על החסרונות (כמובן, כתלות בדרישות הלקוח). זאת ועוד – עם החברה הנכונה, ניתן להעלים את החסרונות הללו לחלוטין, או לפחות לגמדם משמעותית.

    השותפים שלנו

    • js-partners-02
    • js-partners-03
    • js-partners-04
    • js-partners-06
    • mariadb-icon
    • docker-icon
    • nodejs
    Skip to content